"יקרים ואהובים,
היום נדבר עם תודעתכם המתפתחת על "מערכות יחסים"
ועל השכחה הגדולה בה שרויה האנושות שנעה עם חוויה זו עם "אנשים".
אתם לא במערכת יחסים עם אנשים יקרים… איך יכולים אתם? מי אתם? האם איש – אישה אתם?
כמה מצומצמת תודעה זו… וכמה אינה מאשרת לטבעכם להיות…
המערכת היחסים היחידה שאיתה אתם נעים היא עם חלקיי הווייתכם שנפרדו… המבקשים להיזכר בטבע השלם שאתם…
מערכת היחסים איתה אתם נעים… נזכרים… מתרחבים… היא עם האדמה… האש… הרוח… והמים…
זו תנועתכם. להתאחד בשלום עם חלקכם אלו לאחד… כאחד…
אינכם אנשים… אתם נעים בדמות כזו מתוך התנועה של אחדות עם החומר…האדמה…כרוח…דרך מים.. וביחד עם האש…
אנחנו ממש מבקשים שתתעלו ותגדלו דרך המבט על האחר הניצב לפניכם דרך עיני הטבע שהנכם… דרך תודעת היסודות המתגלמים בכם והמבקשים לנוע כאחד…
כל "אדם" הנקרא בדרככם בא להדהד לכם את מערכת היחסים שלכם עם מרחב הטבע שבכם שמבקש השלמה… אחדות…
והחיבור הוא דרך אהבה… קפסולת הרגש הזו הנעה ביחד עם הנשימה… המים והרוח בהרמוניה…
ורוח אלוהים על המים… היא… מקור היצירה… מרכז היותכם…
אתם מבינים זאת? את הבקשה מכם להסכים לראות בכל מפגש את מרחב הטבע הניצב מולכם? ומתוך כך להדהד את הרמוניית הבריאה כולה כאחד?
אינכם יכולים לגדול כחלקים! אתם אחד שאינו ניתן לקימוט ותפיסה… ובתוכו כל השותפים ליצירת הטבע המופלאה…
כולם במרחב אחד ואין כולם!
כל אחדות עם חלקיכם יעמיק את החיבור למרכז… שאינו נפרד מהמרחב… ובו הכל ואין נפרד… כל הקווים ייעלמו… כל מקטע יצבע באור… ובזרימת הרוח השרה את שירת ליבה…
נשמו אהובים… הרוח השורה בכם מבקשת מכם לנשום…. רק לנשום… להסכים להתרחב עם הנשימה… לגמוע את רוח היצירה… מי אתם בלעדיה??? לנשום… מול כל אחד… מול כל מרחב שמתבטא מולכם!!!
מול האדמה הדחוסה כביכול… שלא מאפשרת לכם לדעת כמה אור ואויר יש בתוכה… מהדהדת בכם תחושה סגורה ולא גמישה… מקובעת ולא פורחת…
לנשום מול המים הנעים… השקטים… הסוערים… מול טיפות מתיזות ומטשטשות את עדשת היותכם… גשם… נהר סוער… טיפה אחת…
לנשום… מול כל רגש וחוויה שמתגלה מולכם דרך… טבעכם המתגלם כ"אדם" מולכם…
לאפשר בכך לאוויר להיכנס לתוך מעמקים… לאפשר לבועות בועות להשתחרר מכלאם… ממרחבים סגורים ודחוסים כביכול… מתחושת האין שינוי…ובכך לצוהר להיפתח…
לנשום… מול כל אש המתבטאת בקול מולכם… צועקת… יודעת… שורפת… גבוהה… שכמעט ומכסה את כל מרחבי הטבע השוקק חיים ומבקש שקט…
לנשום… בידיעה… באהבה… להזכיר לה את רוחה… השקטה… ואת שיתוף הפעולה הנצחי בין תנועת הרוח לממשיותה… נראותה…
לנשום מול רוח נוספת… השורקת את שירה… עוברת ביעף ונעלמת כלא היתה… מול כל אשליה… מול כל לא ידוע… לא מורגש… חסר… המבקשת לחזק את הלהבה כדי לזכור את קיומה…
לנשום… אהובים… את הטבע הנפלא שאתם… המורכב מצבעים שונים… מכלכך הרבה גוונים של להבות… היוצרות את חוויות השונות… ובכך מאפשרות לכם להכיר בשלל האפשרויות הקיימות בשבילכם… גם… מתוך תנועת המים המשתנה היוצרת את המשכיות קיומה… ונצחיות הנשמה…
ונשמה אחת ישנה אהובים… הניבטת מול עיניכם בדמויות וצלילים שונים… לא נפרדתם מטבעכם… לא היתה אפשרות כזו … נפרדות… זו אשליית השכחה מתוך צלילי הטבע השרים את הרמוניית הבריאה…
הטבע השלם המתממש בחומר כאדם…
זכרו אהובים… מערכות יחסים… עם חלקכם השונים…
התאחדו… חבקו… ו…… נשמו…. רוח האלוהים באפכם… ולב פועם לנצח מתקיים…"
הביטו על סמל "מערכות יחסים"… על כל חלקיו… נשמו… הביטו על המרכז… מתוכו נפתחים ארבעת החלקים… שונים כביכול… אך מאותו מקור נוצרים… הביטו… הסכימו… לשלום בתוככם… כאן ועכשיו!