"אהובים ויקרים שאתם….
לבכם הפועם את לבתה של האדמה… מספר לכם שאתם חומר… שקורצתם ממנה… ושהנכם גוף הנע על האדמה… פעימות אלו המהדהדות לתודעתכם לא מאפשרות לכם לדעת את הווייתכם הנעה ללא גוף… ומתוך כך לא תוכלו לדעת את המציאות כפי שהיא במרחבי הרוח…
ליבתכם זו תפקידה הוא לקרקע אתכם ומתוך כך ליצור את תחושת הממשיות שלא התאפשרה בהיותכם רוח ללא גבולות… איך תוכלו יקרים להיות ולזהות את מה שאין עיניכם יכולות לתפוס?
הודו לה… לליבה זו… ל"אמת" שנוצרה כדי שתקבלו את האשליה… ומתוך כך תכירו ברוח החופשייה כממשית ויישנה…
אם לא היו את עיניכם העדות לכל מה שליבה זו מקרינה לתודעתכם… לא הייתם יכולים לתפוס את המרחב כפי שהוא נתפס לכם… הייתם מאבדים נקודת ייחוס… הייתם מטשטשים את גבולות היותכם… את הצורה… ומתוך כך הייתם חווים את החופש להיות…
וכעת? מה עושים אתם לאחר שראיתם מתוך ליבתה של האדמה? איך תוכלו לעצום עיניים כאילו לא היו? איך???
יקרים ואהובים שאתם! זה אפשרי בשבילכם! כן! להיפרד ולהשתחרר מתודעת החומר הזו שמטשטשת את עיניכם… זה אפשרי!
ללא גבולות. ללא קוי מתאר. ללא הפרדה. ללא מקטע. ללא מרחק. ללללללללל…. לשון….
חזרו לשקט… ובכך צללתם מעבר לליבתה של זו המהדהדת בכם את תודעת הנראות…. צללו… ממש…. למעמקים… לתוך השקט…. היו הוא… ואפשרו לתודעת האחד החופשי והלא מוגדר להדהד בכם…. ללא משמעות… ללא הבנה… ללא ידיעה… ללא רעיון… ללא לללא….לללללללללל….. כל צליל ותנועה….
ובכך אפשרתם לעוד מרחבי היותכם להתעורר בכם…
להדהד את החופש להיות… משוחררים… יודעים אתכם!
הלא משתנה… הקיים בכל פעימה… בכל ליבה… בכל איוושה… בכל צליל… המתקיים מתוך השקט… הריק… הוויה חופשייה… היוצרת מליבת האדמה… את היותה… אין סופית ריקה… וממשית… נפלא!
שקט… התעוררות…"