"יקרים ואהובים לבו של העולם מוקרן אליכם… וקיים בכם… לבו של העולם…
אתם יכולים לתפוס זאת? לבו של העולם!!!
אם כך מהו "העולם"? מהו עולמכם שמוקרן אליכם ואתם הוא?
נשמו… נזכיר לכם את פעימת הלב האחת שבה מתממשים כל מרחבי החיים הנוצרים ומתגלים לכם… ובנשימה זו נגיד שמרביתם אינם נגלים לכם…
מהסיבה שתודעתכם אינה יכולה לתפוס מרחבים שאינם מתגלמים בתדרים השווים לכם… אך רק דעו אהובים שאתם מתגלמים באין סוף צורות ומרחבים… מתוך כך שהנכם מתקיימים בתוך הפעימה האחת המוקרנת דרך לבכם ומהדהדת…
אתם יוצרים במרחבים נוספים… אתם קולטים את היצירה הזו וניזונים ממנה… גדלים איתה… ואתם מצמיחים תנועות נוספות שאין עיניכם יכולות לתפוס אך הן מתקיימות…
כמה צורות חיים קיימות במרחבי האין סוף… אלפים… וכולם מתקיימים בו זמנית מתוך פעימה אחת… נצחית… המתקיימת… פועמת… מהדהדת… ומרווה את כל היצירה המדהימה הזו שאתם קוראים לה ייקום.
לבו של העולם!!! נשמו … חברו אליו… דרך נשימה ללבכם… למרכז… המהדהד לאין סוף ויוצר את תחושת העיגול… מעגל… מעגלים מעגלים… השזורים וחוברים אחד לשני במבנה קסום שמזכיר לכם שהכל נוצר מנקודה אחת והכל מחובר… מעגלים מעגלים…
ובחיבור תודעתכם ללב הבריאה… ליבו של העולם… אתם חוברים לכל שיישנו… כל התגלמויות היצירה שאתם… ביחד… כאחד… נושמים אותו מרחב… ניזונים מאותה הזנה… מתרחבים ונעים באותה הדחיסות… ובכך מאפשרים לכל הביטויים להתרחב בו זמנית לאותה המהות… היא… המהות… היא… זו המאפשרת לכם ליצור… להתרחב… לעוד ועוד עולמות שלא חשבתם… שלא הכרתם… שלא ידעתם… שלא… ועכשיו כן!
בקשו לדעת! בקשו! לדעת אתכם בביטויים נוספים! רק בקשו… ובכך אפשרתם לתודעה זו להתגלות לפניכם… להנכיח את עצמה… כמו יצרתם מבואה… פתחתם את הדלת והזמנתם אותה להתקרב… הזמנתם אתכם להתקרב… להתאחד… יקומים שונים… כאילו… שונים… היוצרים יצירה משותפת וכל זאת רק מתוך פעימה אחת… ומלבכם הפועם… כמה מופלא!
לב הבריאה! אתם! יצירה!"