סמל "האינטימיות" – The Intimacy

"אהובים ויקרים….
גלי הים הם תנועתכם הנצחית…
גלי הים נעים ללא מהות ומשמעות… פשוט הינם…
ותנועתם זו משתנה בהתאם לתנועת הרוח היוצרת את שצף התנועה ההרמונית והשקטה…
לעיתים טיפות הגשם מרפרפות על המים… יוצרות רישום ומשנות את נראות המים הנעים ללא יעד וכוונה…
ויש וקרני השמש יוצרות בהדהודן את שלל צבעי האין סוף האפשריים היוצרים נראות וממשיות בתוך הים החסר צבע… משנות את צבעו… גוונו… נראותו…
אך הים אינו משתנה… הוא רק מגיב להדהודי הרוח והגשם הנוגעים בו ויוצרים בו את תנועתו המשתנה…
ובתוך תנועה זו… המשתנה כביכול… מרכיבי הים הם אותם המרכיבים ואינם משתנים… ומתוך כך התנועה המשתנה אינה משנה את המהות…
ומה עם כך המהות? מהי המהות להוויה שאינה משנה את מרכיביה? מה היא בעצמה? מה תכליתה?
והאם יכולים אתם לתפוס את עצמכם כאוקיאנוס גדול המתקיים ללא מהות? ללא תכלית?
האם מבינים אתם כי הנכם מגיבים להדהודים חיצוניים היוצרים בתודעתכם תנועה ערה?
עולים ויורדים… משתנים… שקטים רועשים… רפרוף המים… ליטוף הקרניים… היוצרים תנועה חדשה שלא היתה אפשרית ללא הדהוד חיצוני כביכול…
ואתם? מתבקשים לזכור את האוקיאנוס האחד שאתם…
הנע ללא תכלית ובהרמוניה… אין בו רצון… אין בו משמעות… ואין בו את סיפורי תודעתכם המשתנה… אך מתוך היותו… מתאפשר לרוח… לקרני השמש.. ולגשום היורד מלמעלה… לחוות את תנועתם במרחב… ממשית…
האם תסכימו להיזכר? לחבור לתנועתכם הנצחית והלא משתנה? לזכור שהיא המאפשרת לתנועת הטבע להכיר בעצמה כתנועה?
הרפו… נשמו… היו… הלא משתנה… שקט ונינוח… המאפשר את ממשיות היצירה בתנועתה!!!

ורוח אלוהים על פני המים…
הרפו… היזכרו… הפכו… היו עדים… הודו….
הביטו על סמל "האינטימיות" נשמו… ציירו את תנועתו עם עיניכם…
המשתנה… והלא משתנה… בריקוד משותף…
זכרו זאת בזמן בו סערה עולה ממרחבי תודעתכם… הסכימו לחבור ללא משתנה… לשקט… ובכך אפשרתם לתנועת הגלים לנוע ללא מפריע… הרמוניית הטבע ללא רעיון…
הללויה"